קיבלתי מקלדת חדשה וגם פסח

כן, כן, קיבלתי מקלדת חדשה בעברית בעבודה סוף כל סוף.

האמת שרק עכשיו ביקשתי אבל לא נכנס לקטנות, ועכשיו כבר לא יהיו לי תירוצים לא לכתוב בבלוג (עבודה? מקלדת לא נוחה במיוחד?) ואני אשתדל לפרסם בתכיפות יותר.

אבל יש לי גם טענות אליכם הקוראים, למה אף אחד לא כותב תגובות. משהו (חוץ מאחת אולי), אז יאללה שאני אראה שאתם קוראים ומתייחסים למה שאני כותב, תעזרו לי פה.

המקלדת

אז עברנו את פסח כאן והיה די מעניין, אנחנו אירחנו את ליל הסדר והיו די הרבה אנשים, 27!, ואין אחד שהכיר את כולם (גם אנחנו לא) אז זה היה ממש כיף.

ליל הסדר התחיל ברגל שמאל, האמת שהוא התחיל ביום חופש שלי לצורך סידורים אז לא ממש ברגל שמאל אבל בערך 5 דקות לפני שאנשים אמורים להגיע והכל כבר מוכן ומתוקתק (חוץ מאוכל שכל אחד הביא), היה קצת שקט באזור חדר המשחקים של דפנה ואייל מה שאומר סכנה!, אז הלכתי לראות מה פשר העניין וגיליתי את דפנה ואייל שוחים בים של כדורוני קלקר קטנטנים, דפנה צוחקת ונהנית ואייל אוכל מהם כמה שהוא יכול לפני שאני תופס אותו.

המקור מסתבר הוא בפוף שהיה לנו ודפנה החליטה שיהיה מאוד מעניין לפתוח שתי ריצ'רצ'ים שלו שמפרידים בין פוף כיפי לכאוס.

בערך 10 אחוז מהכדורונים נשפכו מהפוף אבל זה כיסה את כל החדר, ברור שאז גם כבר התחילו להגיע האורחים ובמקום להביא את הילדים לחדר משחקים עם מעט מאוד משחקים בשביל שלא יהיה בלגן, מובילים אותם לחדר הפנוי בו נמצאים כל המשחקים החסרים.

אז התחלנו לנקות את הבלגן, עם כל מה שיכלנו, דליים, צעצועים, שואב אבק שתוך שניה מתמלא וצריך לרוקן מהכדורונים הקלים מאוויר האלה שמסרבים להכנס לתוך שקית הזבל, והרבה ילדים ש"עוזרים" לנו.

בסופו של דבר, בעזרת יוגב שהביא את השואב אבק שלו שיש בו הרבה יותר מקום לכדורונים, ובהרבה מאמצים ואחרי כמעט שעה, ניקינו את רוב הכדורונים, ואני אומר רוב כי זה משימה בלתי אפשרית לנקות את הכל, אני בטוח שבעוד כמה חודשים עוד נמצא כדורונים איפושהוא.

ואז התיישבנו והתארגנו להתחיל ובדיוק בזמן הנכון (יותר נכון באיחור) הגיעו גם שאר החברה' הרווקים (או נשואים בלי ילדים - אותו דבר).

אפשר להתחיל...

ליל סדר עם ילדים קטנים, לא קל, כמה שאתם רוצים שהם ישתתפו, הם יותר רוצים לראות דורה, לצערנו יש לנו דורה, אז הם שם ואנחנו קוראים את ההגדה בתורות.

גם כל הקטע של להרעיב את עצמנו בזמן שקוראים את ההגדה, ועושים את זה כמה שיותר מהר מתחרבש כאשר יש כמה אימהות שלא רק נותנות לילדים לאכול (עד שהם רוצים לאכול צריך לתת להם) אלה גם מגניבות כמה ביסים.

בכל מקרה קראנו את ההגדה (עד האוכל לפחות + אחד מי יודע לבקשת יעל), ואז התחלנו לאכול, כל אחד הביא משהו והיה מאוד טעים, דליה בלחץ ממני הכינה המון המון אוכל, ממולאים לגדוד, מי ידע ש-27 אנשים לא יגמרו את זה (טוב אולי 8 זה ילדים אבל עדיין), בכל מקרה הממולאים היו מצויינים וחולקו בסוף לכולם (שכחנו מישהו שאוהב ממולאים ורוצה גם??), ולא נשכח שהיו גם קינוחים מדהימים בסוף.

היה כיף.

ליל סדר לפני

ליל סדר אחרי

עוד תמונות:

https://picasaweb.google.com/myapplefamily/Passover2011#

חמישה חודשים פלוס

אז כבר עברו יותר מחמישה חודשים מאז שהגענו לסיאטל, וגם עבר קצת יותר מידי זמן מאז הפעם האחרונה שכתבתי, אבל הנה זה הגיע.


קרו הרבה דברים, אני אסכם אותם אבל לא מבטיח איזה סדר כרונולוגי או משהו כזה, פשוט מה שבא.


אייל כבר ממש גדל, יש לו כבר איזה 8 שיניים, הוא עומד והולך אם הוא נעזר במשהו ובקרוב נראה לנו שכבר אפילו יעמוד לבד, הוא נהנה להיות עם אמא שלו במשך היום ובכלל הוא ילד של אמא.
יש לו כבר הרבה דרישות והוא יודע איך לדרוש אותם, הוא גם משחק עם דפנה לפעמים כשבא לה, אז או שהם פוצחים בתחרות הצורח (אשכרה צרחות ולא בכי) החזק ביותר (דפנה מובילה כרגע), או שדפנה מצחיקה אותו בכל מיני דברים שהיא עושה.
סך הכל הוא נהנה ומתפתח יפה מאוד.

אייל משחק בבית קפה עם משחקיה לילדים

דפנה גם כן גדלה כל הזמן וכבר ממש אפשר לנהל איתה שיחות, אמנם לפעמים לא ממש מבינים מה היא מדברת אבל עדיין זה כיף, היא גם יודעת ממש יפה אנגלית, אמנם איתנו היא מדברת (כמעט) רק עברית, בגן היא גם מדברת אנגלית, פה ושם אנחנו שועי אותה בגן והיא תמיד מפתיעה אותנו, כי אנחנו לא באמת יודעים מה רמת האנגלית שלה.
למשל כשבעלי הבית הגיעו אלינו היום ושאלו אותה לשמה באנגלית היא ענתה בלי למצמץ.
חוץ מזה גם היא כבר לא לובשת חיתולים בכלל והיא עושה בסיר כל היום ורק בלילה אנחנו שמים לה, הבאסה היחידה היא שאנחנו עכשיו מסתובבים עם הסיר שלה לכל מקום...

דפנה בפארק קרוב לבית

דליה כבר קיבלה את אישור העבודה שלה ובספטמבר כנראה כבר תחפש עבודה, כאשר אייל יתחיל ללכת לגן של דפנה, בינתיים היא מסתובבת ונפגשת עם עוד כמה אמהות (כולל תומר) שהכרנו פה.
חוץ מזה היא גם מנויה בחדר כושר והולכת עם חברה פעמיים בשבוע בערב (לפחות בשבוע הראשון ובערך עוד פעמיים מאז אבל מי סופר).
שבוע שעבר באחד הטיולים האלה, דליה הייתה עם אייל וחברה שלה, יעל, הייתה גם עם התינוקת שלה, ובעודם חוזרים מטיול רגלי ב-TARGET, הם הכניסו את הילדים לרכב, הניעו אותו, ויצאו לסדר משהו בתא המטען, כמובן שבשביל שלא יהיה לילדים קר הם סגרו את הדלת.
ובכן הבעיה הייתה שכל הדלתות היו נעולות כי הרכב מונע, והילדים + הטלפונים + המפתחות נשארו ברכב.
דליה התקשרה אלי מאיזה טלפון של בחורה שהיא מצאה בהיסטריה רק בשביל לגלות שאני בכלל (עובד?) בסיאטל במשחק ביסבול בלי רכב (הגעתי באוטובוס).
מה שנשאר לה לעשות זה עוד חוויה אמריקאית טיפוסית של להתקשר 911, אחרי כמה זמן השוטר הגיע והרגיע (ממש...) אותם בכך שהוא אומר להן שהתינוקות בוכים וצורחים ברכב כי הם סך הכל מרדימים את עצמם ("כמו בלילה").
אחרי חצי שעה של אחד מהפחדים של כל אמא, הגיע פורץ ופרץ את הרכב (לגברים שבקוראים, זה היה על חשבון עיריית רדמונד, אפשר להרגע) וסוף סוף דליה התאחדה עם הסלולרי שלה שוב.

דליה ואייל בפארק

אני גם כן מאוד נהנה ומנסה לראות ולעבור כמה שיותר דברים אמריקאים שאפשר, למשל כמו שציינתי, הייתי במשחק ביסבול בארוע מורל של הקבוצה בעבודה שזה בדיוק מתאים להיות הספורט האמריקאי הלאומי, נראה שגם השחקנים קצת משתעממים במשחק שבין הסבבים במשחק הם מתמסרים בינם לבין עצמם ובינם לאנשים מחוץ למגרש.
נראה שהמקום הכי טוב ומעניין לשבת בו הוא מאחורי החובט בערך, שם כולם מנסים כל פעם לתפוס את הכדורים שעפים אחורה ולצדדים.
המגרש (SAFECO ARENA) מאוד גדול ובעל 3 קומות, יש הרבה מקומות לאכול ולשתות בו, ואפשר גם לראות את המשחק מהמקומות האלה ובכלל לא חייבים לשבת במקום, במיוחד כאשר קר בחוץ ורוצים להתחמם אבל עדיין לראות את המשחק.
לסיכום המרינרס הפסידו 3-8 לטורונטו, את רוב הנקודות הם עשו כאשר אייל היה תקוע בתוך הרכב וסך הכל מאוד נהנתי שם.
חוץ מזה גם התחלתי לשחק פעם בשבוע כדורסל עם חברה' ישראלים במגרש שכור במרסר איילנד, במרכז הקהילתי היהודי (SJCC).
לעבודה אני עדיין מגיע באופניים וככה אני גם מצליח לשמור קצת על כושר.
בכלל בעבודה אני מאוד נהנה מהאנשים אבל התפקיד עצמו כרגע לא המציאה הכי גדולה, אבל זה רק נותן לי תירוץ טוב להתעסק בדברים אחרים.

מרינרס

עמית ודפנה בפארק

בחודשים האחרונים פה עברנו את פורים, היה אירוע של הקהילה הישראלית וגם אירוע של הקהילה היהודית, בשתיהם היה לנו הזדמנות לחפש את דפנה ואייל בתחפושות שהגיעו במשלוח ישיר מישראל.

המשפחה, חצי ממנה מחופשת, באירוע של הישראלים

עוד קצת על דברים שעברו: יום הנישואים שלנו, זה היה היום היחידי מאז שההורים שלי עזבו שיצאנו לבד אני ודליה, השארנו את הילדים עם בייביסיטר ואכלנו במקום מדהים של פונדו (לא רק שוקולד).


והיום זה ערב פסח, אז קודם כל רציתי לאחל לכולם חג שמח וכשר (WHERE APPLICABLE), אנחנו מארחים הערב לליל הסדר כמות די נכבדת של אורחים, נהיה 9 משפחות וסך הכל 27 אנשים, בשביל להאכיל כזו כמות, חילקנו מנות לכולם ועשינו קניה משותפת של כלי פלסטיק (שאני אשפשף??) ושתיה ואנחנו מקווים שהכל יעבור בהצלחה.


עוד תמונות:
https://picasaweb.google.com/myapplefamily/BellevueApril2011#
https://picasaweb.google.com/myapplefamily/Purim2011#

אז ביי בינתיים.