כן, כן, קיבלתי מקלדת חדשה בעברית בעבודה סוף כל סוף.
האמת שרק עכשיו ביקשתי אבל לא נכנס לקטנות, ועכשיו כבר לא יהיו לי תירוצים לא לכתוב בבלוג (עבודה? מקלדת לא נוחה במיוחד?) ואני אשתדל לפרסם בתכיפות יותר.
אבל יש לי גם טענות אליכם הקוראים, למה אף אחד לא כותב תגובות. משהו (חוץ מאחת אולי), אז יאללה שאני אראה שאתם קוראים ומתייחסים למה שאני כותב, תעזרו לי פה.
 |
| המקלדת |
אז עברנו את פסח כאן והיה די מעניין, אנחנו אירחנו את ליל הסדר והיו די הרבה אנשים, 27!, ואין אחד שהכיר את כולם (גם אנחנו לא) אז זה היה ממש כיף.
ליל הסדר התחיל ברגל שמאל, האמת שהוא התחיל ביום חופש שלי לצורך סידורים אז לא ממש ברגל שמאל אבל בערך 5 דקות לפני שאנשים אמורים להגיע והכל כבר מוכן ומתוקתק (חוץ מאוכל שכל אחד הביא), היה קצת שקט באזור חדר המשחקים של דפנה ואייל מה שאומר סכנה!, אז הלכתי לראות מה פשר העניין וגיליתי את דפנה ואייל שוחים בים של כדורוני קלקר קטנטנים, דפנה צוחקת ונהנית ואייל אוכל מהם כמה שהוא יכול לפני שאני תופס אותו.
המקור מסתבר הוא בפוף שהיה לנו ודפנה החליטה שיהיה מאוד מעניין לפתוח שתי ריצ'רצ'ים שלו שמפרידים בין פוף כיפי לכאוס.
בערך 10 אחוז מהכדורונים נשפכו מהפוף אבל זה כיסה את כל החדר, ברור שאז גם כבר התחילו להגיע האורחים ובמקום להביא את הילדים לחדר משחקים עם מעט מאוד משחקים בשביל שלא יהיה בלגן, מובילים אותם לחדר הפנוי בו נמצאים כל המשחקים החסרים.
אז התחלנו לנקות את הבלגן, עם כל מה שיכלנו, דליים, צעצועים, שואב אבק שתוך שניה מתמלא וצריך לרוקן מהכדורונים הקלים מאוויר האלה שמסרבים להכנס לתוך שקית הזבל, והרבה ילדים ש"עוזרים" לנו.
בסופו של דבר, בעזרת יוגב שהביא את השואב אבק שלו שיש בו הרבה יותר מקום לכדורונים, ובהרבה מאמצים ואחרי כמעט שעה, ניקינו את רוב הכדורונים, ואני אומר רוב כי זה משימה בלתי אפשרית לנקות את הכל, אני בטוח שבעוד כמה חודשים עוד נמצא כדורונים איפושהוא.
ואז התיישבנו והתארגנו להתחיל ובדיוק בזמן הנכון (יותר נכון באיחור) הגיעו גם שאר החברה' הרווקים (או נשואים בלי ילדים - אותו דבר).
אפשר להתחיל...
ליל סדר עם ילדים קטנים, לא קל, כמה שאתם רוצים שהם ישתתפו, הם יותר רוצים לראות דורה, לצערנו יש לנו דורה, אז הם שם ואנחנו קוראים את ההגדה בתורות.
גם כל הקטע של להרעיב את עצמנו בזמן שקוראים את ההגדה, ועושים את זה כמה שיותר מהר מתחרבש כאשר יש כמה אימהות שלא רק נותנות לילדים לאכול (עד שהם רוצים לאכול צריך לתת להם) אלה גם מגניבות כמה ביסים.
בכל מקרה קראנו את ההגדה (עד האוכל לפחות + אחד מי יודע לבקשת יעל), ואז התחלנו לאכול, כל אחד הביא משהו והיה מאוד טעים, דליה בלחץ ממני הכינה המון המון אוכל, ממולאים לגדוד, מי ידע ש-27 אנשים לא יגמרו את זה (טוב אולי 8 זה ילדים אבל עדיין), בכל מקרה הממולאים היו מצויינים וחולקו בסוף לכולם (שכחנו מישהו שאוהב ממולאים ורוצה גם??), ולא נשכח שהיו גם קינוחים מדהימים בסוף.
היה כיף.
 |
| ליל סדר לפני |
 |
| ליל סדר אחרי |
עוד תמונות:
הגעתי לבלוג שלך די במקרה. נהנתי לקרוא את החוויות שלכם. בעצמי עברתי משהו מאוד דומה לפני 15 שנה ברילוקיישן מקומברס ישראל לאיזור פילדלפיה. משעשע לראות כמה הדברים והחוויות דומות גם מול המרחק הגיאוגרפי של שתי ערים אלה וגם במרחק הזמן. אשמח לדעת איך הלך בהמשך. עברו כמעט 5 שנים מהפוסט האחרון. מה השתנה? הרחבתם את המשפחה? חזרתם לארץ או נשארתם שם? האם במבט לאחור יש דברים שהייתם עושים אחרת) לוגיסטית/אדמיניסטרטיבית(? תודה, עידו
ReplyDelete